יום שבת, 17 בנובמבר 2012

שני שירים של רוברט פרוסט

אש וקרח

יש האומרים נכלה באש
יש שאומרים בקרח
כמי שכבר תשוקה ביקש
אני בין המצפים לאש
אך אם כליה שניה בדרך
הרי שנאה ידעתי די
כדי שאוכל לומר לבטח - 
לקץ כל חי
די גם בקרח

מקור


עצירה בין העצים בערב מושלג

של מי עצים אלו - נזכר
אבל ביתו שוכן בכפר
הוא לא יראה עוצרי לצפות
באורניו בשלג קר

"מוזר", סוסי הקט יחשוב
עוצרים בלא חווה קרוב
בינות עצים, אגם קפוא
וחושך תכף יעטוף...

הפעמון ינער מעט
לשאול האם טעות קרתה
ורק אחד צליל מלבדו
צליל רוח קל ושלג מט

וטוב לי פה - חשוך, דומם
אך הבטחות לי לקיים
ועוד לצעוד עד אירדם,
ועוד לצעוד עד אירדם.

מקור

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה