יום שני, 25 ביולי 2016

שיר לירי / ולדימיר ויסוצקי




ענפי אורנים כאן נעים ברעדה
ציוץ ציפורים נמלא צער
ביתך מסוגר, אין יוצא ואין בא
כי פראי ומכושף הוא היער

גם אם כל עץ של פרי יתייבש ככביסה
וכגשם עלים יפלו מטה
אביאך לארמון; לכבודך בכניסה
כינורות ינגנו סרנדה

ביתך, שהיה למלכודת קוסמים
מתבל וממני נסתר הוא
את לא תאמיני אך כן, קיימים
מקומות שמיער נפלאו

גם אם טל על עלים לא יופיע יותר
וירח ירגז על שמיים
אביאך לטירה של הדר ופאר
עם מרפסת צופה אל ים-מים

אמרי לי מתי ובאיזו שעה
אלי את תצאי, מפוחדת
אותך אני על כפי אז אשא
למקום בו איש לא ימצאנו

לחטפך גם אם אוכל, אם כזו תבקשי
לא לשווא חורפי כבר פיזרתי
התסכימי לאוהל - לדור בו אתי
אם טירה או ארמון לא מצאתי?

(תרגום מלפני כמה שנים)