הייתה סופה. צווחו כמו שד שרשראות
וחבלים
עבים קרעו את הידיים
הרוח שר
שיר גס ואז פתאום
נשמע
הקול – "יש בן-אדם במים!"
"עצרו
המכונות! שוט אחורה!
הורידו
סירות לעזרה!
תוציאו
משם את הגבר
ואם לא –
אז ת'בחורה"
אבל אני על קרקע מוצקה
וכאן עזרה רק ממרומים תגיע
כאן איש לא יעצור את הספינה
ויד לי לא יושיטו להושיע
וכאן עזרה רק ממרומים תגיע
כאן איש לא יעצור את הספינה
ויד לי לא יושיטו להושיע
"עם
הרוח, ישר!" הם יגידו,
"נגיע
בזמן לנמל!
האם לנו
פטרון או ידיד הוא?
נפל? נו
אז מה אם נפל?"
והספינה
- היא על פני תחלוף
ודאי
האנשים טובים שם שבעתיים
זה שמביט ישר רואה רק את החוף
ומה אכפת
לו שיש בן-אדם במים
ולו רק אסחף
פתאום לים
הרוח בין
אוקטבות שם נודדת
הקפטן
עבורי יוריד סירה
וסיפונה
כמו אדמת מולדת
בבגדים
הם אותי יתפסו אז –
יש יתרון
בליפול בבגדים!
איאחז
בסיפון הרעוע
כמו באם
- ילדים אבודים.
עכשיו
אני שוכב על הסיפון
לי
מושיטים סיגריות וידיים
יודע שאם
שוב אפול אז שוב
יהיה מי
שימשני מן המים.
זה נכון
שתנודות יש בשפע,
העמל רב,
סופה תיתכן...
אבל לאדם
שבמים
לטבוע - כאן איש לא ייתן!
