יום שלישי, 5 בדצמבר 2017

* / גרגורי פוז'ניאן


את רוצה שאהיה, כמו האורן, ירוק
ירוק תמיד, גם בחורף וגם בסתיו.
שאהיה גמיש כמו הערבה
ואוכל להתכופף מבלי לכרוע.
אבל אני עץ אחר.


אם לתלוש את הקליפה מן הגזע,
לנסר אותו, לייבש ואז לצבוע,
תורן של ספינה באוקיינוס יכול להתרומם.
יכולים להוולד כינור אדום, חנית, גג או סיפון לבן.
אך אני איני רוצה שיקלפו אותי.
איני רוצה שיצבעו אותי, ייבשו, ילבינו.
לא, איני רוצה בכך.
לא כי אני טוב מעצים אחרים.
לא. זה לא מה שאני אומר.
פשוט, אני עץ אחר.


אומרים שאם עצים שוכבים באדמה זמן רב
הם הופכים לפחם, פחם מאובן,
הם בוערים זמן רב מבלי להשרף, ומעניקים חום.
אבל אני רוצה לשאוף אל השמיים.
לא כי אני טוב מעצים אחרים, לא.
אלא שפשוט, אני עץ אחר.
עץ כזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה