‏הצגת רשומות עם תוויות ולדימיר ויסוצקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ולדימיר ויסוצקי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 26 באפריל 2020

השיר על קסנדרה / ולדימיר ויסוצקי

זמן ארוך, תחת מצור ועול הרעב
טרויה עוד נותרה זקופת-גו ועומדת
לו שמעו הם לדבריה של קסנדרה
עד היום אולי הייתה העיר שורדת

  ללא לאות, עלמה טרופת ארשת
  קראה בקול - "העיר תיפול, זו האמת!"
  אך נביאים, כמו עדים לפשע 
  מאז ומתמיד שרפו על המוקד.

כשעל העיר, מתוך הסוס, בעין הליל, 
מוטת כנפיו פרש המוות בתנופה,
מן ההמון, אשר צחק  בצהריים, 
קרא אדם - "זוהי אשמת המכשפה!"

ואז בחושך, ובמוות, וברעש,
כשכל הנבואות היו למציאות
ההמונים יצאו, שטופי חרון ופחד
להעניש מכשפה זו כיאות.

הסוף פשוט - אולי פשוט, אך מר הוא. 
אחד היוונים מצא את מגוריה, 
והוא ניצל אותה כלל לא בתור קסנדרה -
כמנצח שלעד אינו שבע. 

  ללא לאות, עלמה טרופת ארשת
  קראה בקול - "העיר תיפול, זו האמת!"
  אך נביאים, כמו עדים לפשע 
  מאז ומתמיד שרפו על המוקד.
  מאז ומתמיד שרפו על המוקד.

יום שבת, 11 באפריל 2020

הבלדה על השנאה / ולדימיר ויסוצקי




מהרי - מזה-רעב חג הנשר מעל
חזרי באביב אל היער שלך
השומעת את איך הדרכים נרעדות? 
את רואה ערפילים מכסים השדות? 
אלו הם הטללים שרתחו משנאה. 

שנאה - ניצני העצים מייסרת
שנאה - בתוכנו רוחשת בלאט
שנאה - בנקבי הזיעה מסתחררת
את ראשינו באש מעלה.

הסתכלי - כתמי דם הנהר כבר נמלא
רשע בא את סדרו במכורה להשליט
ניצבה של החרב קופא בתוך יד
ויאוש מתחבט כמו ציפור ברקה
והלב - הוא עולה על גדותיו משנאה. 

שנאה - את פני הנערים מעוותת
שנאה - היא גואה בלי לסגת אחור
שנאה - היא צמאה, ולגמוע לוהטת
מדם האויבים השחור. 

כן, נפלנו בשבי אותה השנאה, 
אך לא זעם אותנו לחופש יוציא
שנאתנו איננה שחורה וסומאה
וברוח קלה תתייבש הדמעה
של שנאה שצודקת היא, ואמיתית. 

שתי, שנאה! זו הכוס מלאה עד גדותיה
השנאה מבקשת לפרוץ ולצאת
אך שנאה טהורה וכנה זו שלנו - 
סמוכה לאהבה היא נמצאת.

יום חמישי, 24 באוקטובר 2019

הצועד על החבל / ולדימיר ויסוצקי


לא תואר רם ולא משרה נחשקת
לא פרסום, ואפילו לא כסף
הביאו אותו לידי כך
הוא פסע בחיים כמו על חבל
על החבל, שכמו עצב
מעל לתהום נמתח

הסתכלו איך ללא אבטחה הוא צועד
אם רק פעם יטעה הוא מועד, הוא אובד
אם הצידה יסטה הוא יפול, לא יחזור
אך הס! הוא יודע - עליו לעבור
את ארבעת רבעי המסלול

פנסים התערבו בכל צעד
ודקרו בעורו כמו מרצע
חצוצרה כמו שתיים תקעה
באוזניו רעמו קריאות בראבו
ותופים שאותם הוא שומע
כמו היו יריות לרקה

הסתכלו איך ללא אבטחה הוא צועד
אם רק פעם יטעה הוא מועד, הוא אובד
אם הצידה יסטה הוא ייפול, לא יחזור
אך הס! כבר נותר לו פחות לעבור
רק שלושת-רבעי המסלול

"הו, כמה זה נורא, כמה אומץ!"
"מלחמה בגורל - כה מקסים!" 
בציפייה פוערים את הפה
בו בהו בעוגמה מיציע
ממש ננסים, אנשים-ננסים
כך היה מן הגובה נדמה

הסתכלו איך ללא אבטחה הוא צועד
אם רק פעם יטעה הוא מועד, הוא אובד
אם הצידה יסטה הוא יפול, לא יחזור
אך הס! כבר נותרו לו כעת לעבור
רק שני רבעים המסלול

הוא לעג לתהילה החולפת
ובכל זאת רק שאף לנצח 
איך אדם שכזה מחריבים? 
לא על תיל מעל לארנה
הוא לרעם התוף כאן פוסע
אלא לנו על קצות-עצבים

הסתכלו איך ללא אבטחה הוא צועד
אם רק פעם יטעה הוא מועד, הוא אובד
אם הצידה יסטה הוא יפול, לא יחזור
אך הס! כבר נותר לו כעת לעבור
רק רבע מכל המסלול

מאלפים צעקו, אל אלונקה
החיות - את כפן מושיטות הן
אך ניתן גזר הדין ונחתם -
נסער הוא היה, או רגוע
אך לנסורת, אך לנסורת
הוא שפך הייאוש והדם

והיום יש אחר שעל חבל צועד
אם רק פעם יטעה הוא מועד, הוא אובד
אם הצידה יסטה הוא יפול, לא יחזור
אך גם הוא משום-מה רק שואף לעבור
את ארבעת רבעי המסלול.

יום שני, 25 ביולי 2016

שיר לירי / ולדימיר ויסוצקי




ענפי אורנים כאן נעים ברעדה
ציוץ ציפורים נמלא צער
ביתך מסוגר, אין יוצא ואין בא
כי פראי ומכושף הוא היער

גם אם כל עץ של פרי יתייבש ככביסה
וכגשם עלים יפלו מטה
אביאך לארמון; לכבודך בכניסה
כינורות ינגנו סרנדה

ביתך, שהיה למלכודת קוסמים
מתבל וממני נסתר הוא
את לא תאמיני אך כן, קיימים
מקומות שמיער נפלאו

גם אם טל על עלים לא יופיע יותר
וירח ירגז על שמיים
אביאך לטירה של הדר ופאר
עם מרפסת צופה אל ים-מים

אמרי לי מתי ובאיזו שעה
אלי את תצאי, מפוחדת
אותך אני על כפי אז אשא
למקום בו איש לא ימצאנו

לחטפך גם אם אוכל, אם כזו תבקשי
לא לשווא חורפי כבר פיזרתי
התסכימי לאוהל - לדור בו אתי
אם טירה או ארמון לא מצאתי?

(תרגום מלפני כמה שנים)

יום שבת, 17 בנובמבר 2012

בלדה על קרב / ולדימיר ויסוצקי

במקור השיר נכתב עבור הסרט "חיציו של רובין הוד".
הוידאו, ובכן, לא משם. אבל אדיר. 



בין נרות נמסים ותפילות של ערבית
בין שלל מלחמה ומדורות של שלום
בשלווה להם חיו ילדי הספרים
והלינו לרוב על תלאות היום-יום


לזרא היו גיל ואורחות החיים,
שריטותינו – עילה לעלבון עד דמים;
אך בגדינו תקנו אמהות במועד
עת הלב, כשיכור, בין שורות משוטט.

שיערות למצחנו הלח נדבקו
גרונותינו צמאו למתקם של ניבים
וריחות הקרבות את הראש סחררו
כשאלינו עלו מדפים מצהיבים.

וניסינו הבין, מבלי דעת הקרב
בחשבנו יללה לקריאת מלחמה
את סודה של פקודה, ייעודם של גבולות
משמעות התקיפה ושקשוק הקרונות.

בקלחת רתחו ערפלי מלחמות
כמה רב המזון למוחות הקטנים!
תפקידים של פחדן או בוגד, איש-קריות
במשחק הענקנו לכל השונאים

לעקבות האויב לא הנחנו לקפוא
ונשבענו גברות נפלאות לאהוב
ואחרי שהרגענו קרובים, חברים
לעצמנו נטלנו תפקיד גיבורים

יום שני, 15 באוקטובר 2012

אדם במים / ולדימיר ויסוצקי

הייתה סופה. צווחו כמו שד שרשראות      
וחבלים עבים קרעו את הידיים
הרוח שר שיר גס ואז פתאום
נשמע הקול – "יש בן-אדם במים!"

"עצרו המכונות! שוט אחורה!
הורידו סירות לעזרה!
תוציאו משם את הגבר
ואם לא – אז ת'בחורה"

אבל אני על קרקע מוצקה
וכאן עזרה רק ממרומים תגיע
כאן איש לא יעצור את הספינה
ויד לי לא יושיטו להושיע

"עם הרוח, ישר!" הם יגידו,
"נגיע בזמן לנמל!
האם לנו פטרון או ידיד הוא?
נפל? נו אז מה אם נפל?"

והספינה - היא על פני תחלוף
ודאי האנשים טובים שם שבעתיים
זה שמביט ישר רואה רק את החוף
ומה אכפת לו שיש בן-אדם במים

ולו רק אסחף פתאום לים
הרוח בין אוקטבות שם נודדת
הקפטן עבורי יוריד סירה
וסיפונה כמו אדמת מולדת

בבגדים הם אותי יתפסו אז –
יש יתרון בליפול בבגדים!
איאחז בסיפון הרעוע
כמו באם - ילדים אבודים.

עכשיו אני שוכב על הסיפון
לי מושיטים סיגריות וידיים
יודע שאם שוב אפול אז שוב
יהיה מי שימשני מן המים.

זה נכון שתנודות יש בשפע,
העמל רב, סופה תיתכן...
אבל לאדם שבמים
לטבוע - כאן איש לא ייתן!